בית המשפט בטל קובלנה שהגיש עו"ד דרור חטר ישי וחייב אותו בהוצאות

השו פטת י' שבח :

בפנינו שני ערעורים על החלטות בית משפט השלום בכפר סבא, בתיק קובלנה פרטית 101/98 (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע): האחת - מיום 15.7.02 לפיה חוייב המערער לשלם למשיבים 1-2 סך של 14,700 ש"ח כהוצאות הגנתם בהליך הקובלנה; והשנייה - מיום 31.10.01 לפיה חוייב המערער לשלם גם למשיב 3 סך של 16,908 ש"ח כהוצאות הגנתו.

כן מונחת בפנינו בקשה 92737/04 בה מבקשים המשיבים 1-3 פסיקת הוצאות לטובתם בגין דחיית הערעור בעפ"א 80155/02.

שלושת ההליכים נשוא ענייננו מתייחסים, איפוא, לסוגיה אחת והיא הוצאות המשפט.

העובדות הרלוונטיות

עסקינן בקובלנה פרטית שהוגשה ע"י המערער (להלן: " המערער") כנגד שלושת המשיבים (להלן: " המשיבים") בגין עבירת לשון הרע.

בקליפת אגוז אציין כי בקובלנה נטען כי המשיבים פרסמו אודות המערער לשון הרע והוציאו דיבתו רעה באומרם כי ניסה להשתלט על החברה להגנת הטבע לשם קידום אינטרסים נדל"ניים פרטיים.

המשיבים הגישו בקשה לביטול הקובלנה הפלילית נגדם בהסתמכם על שתי עילות: האחת - שאין כתב הקובלנה מגלה מבחינה עובדתית עבירת לשון הרע; השניה - אי גילוי חומר חקירה והפרה מתמשכת של צווי בית המשפט ע"י המערער.

ביום 16.11.00 הורה בית משפט קמא על ביטול כתב הקובלנה נוכח הודאת המערער כי לא מילא, אף אין בדעתו למלא, אחר החלטת בית המשפט קמא, כמו גם אחר החלטת בית המשפט המחוזי מיום 14.2.00, שחייבו אותו לגלות למשיבים מסמכים שונים.

בהמשך, הגיש המשיב 3 בקשה לחיוב המערער בתשלום הוצאות הגנתו בהסתמך על סעיף 80(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: " החוק").

בהחלטה מיום 12.8.01 קיבל בית משפט קמא את בקשתו, וביום 31.10.01 ניתנה על ידו החלטה נוספת הקוצבת את סכומי ההוצאות בהתאם לתוספת לתקנה 9 לתקנות סדר הדין הפלילי (פיצויים בשל מעצר או מאסר), תשמ"ב - 1982 (להלן: " התקנות"), ולפיה הועמד סכום ההוצאות על סך של 16,908 ש"ח בתוספת מע"מ, כאשר סכום זה כולל תוספת של 50% לסכומים הנקובים בתקנות, מחמת "התמשכות ההליכים ומורכבותם".

המערער ערער על ההחלטה לביטול הקובלנה, וביום 16.12.01 קבע בית המשפט המחוזי בת"א בע"פ 71656/00, בהסכמת הצדדים, כי ההחלטה דנן תבוטל וכי התיק יוחזר לבית משפט קמא לשם מתן החלטה מנומקת.

ביום 23.5.02 ניתנה על ידי בית משפט קמא החלטה מנומקת לפיה בוטלה הקובלנה מחמת הגנה מן הצדק.

המערער ערער אף על החלטה זו וערעורו נדחה בפס"ד מיום 20.6.04 שניתן במסגרת עפ"א 80155/02 (הרכב השופטים אב"ד הש' המר-סג"נ, ש' קרת, ש' שיצר).

לאחר ההחלטה השנייה לביטול הקובלנה, הגישו הן המשיב 3 והן המשיבים 1 ו-2  בקשה חוזרת לתשלום הוצאות הגנתם.

באשר למשיב מס' 3 - בהחלטתו מיום 17.6.02 היפנה בית משפט קמא להחלטתו מיום 31.10.01, לפיה חוייב המערער לשלם למשיב זה סך של 16,908 ש"ח בתוספת מע"מ, ואף חוייב בהוצאות הישיבה הנוספת שהתקיימה לאחר מכן בסך 700 ש"ח.

באשר למשיבים 1 ו-2 - ביום 15.7.02 קבע בית משפט קמא כי החלטותיו לעניין המשיב 3 (מיום 31.10.01 ו-17.6.02) יפות גם לעניינם של משיבים אלו, למעט הוצאות בעין שלא הוכחו. כפועל יוצא חוייב המערער לשלם למשיבים 1-2 סך של 14,700 ש"ח בתוספת מע"מ, וכן 700 ש"ח בגין הישיבה הנוספת.

החלטות בית משפט קמא

החלטות בית משפט קמא באשר לחיוב המערער בהוצאות המשיבים, נשוא הערעורים שבפנינו, סומכות על החלטתו הקודמת מיום 12.8.01, בה פורטו הנימוקים למקור החיוב.